התקנה לעבודה בגובה מחייבת מפעלים בעלי מבנה קבוע להתקין קווי חיים לאורך מסלולים עם סכנת נפילה בהם נדרש העובד ללכת .
ציטוט החוק לגבי קווי חיים: ( פרק ג' - סעיף 11 בתקנה לעבודה בגובה (2007))
קווי עיגון קבועים
11. תופש המפעל אחראי-
(1) להתקנת קווי עיגון קבועים, לרבות נקודות העיגון והתשתיות, הנדרשים בכל מפעל בעל מבנה קבוע, המחייב עבודה בגובה המשולבת בתנועה לאורך מסלול שאינו משטח מגודר; קווי העיגון האמורים יותקנו באישור בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורשוי ובהשגחתו לפי התקן המתאים, הוראות והנחיות היצרן;
(2) להחזקת קווי העיגון הקבועים במצב תקין;
(3) לבדיקת תקינות קווי העיגון על ידי בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורשוי בתדירות שנקבעה בהוראות היצרן, ובהעדר קביעה- אחת ל-5 שנים; העתק הבדיקה יימצא בידי תופש המפעל, ויהיה נתון לעיונו של כל מבצע, קודם שהחל לעבוד באמצעות קווים כאמור;
פרוש החוק :
מיהוא תופש המפעל?
באופן כללי, האחריות לקיום הוראות בדבר בטיחות וגהות ושמירה על בריאות העובדים, המופיעות בחוקים ובתקנות, מוטלת על "המחזיק במקום העבודה" או "תופש המפעל". הכוונה היא למי שבפועל מנהל את המפעל.
מהוא מפעל- ההגדרה של מפעל קיימת בפקודת הבטיחות בעבודה נוסח חדש 1970.
כמעט כל מקום עבודה מוגדר כמפעל.
. מפעל בדרך כלל (תיקון: תשל"ד)
מפעל הוא חצרים שבהם או בגידרתם או מסביב להם עובדים בני-אדם בעבודות כפיים בתהליך המשמש לעשיית מצרך או חלק של מצרך, שינויו, תיקונו, עיטורו, גימורו, ניקויו, רחיצתו, פירוקו, הריסתו או הכשרתו למכירה, או הכרוך באלה, ונתקיימו בחצרים שתי אלה:
(1) פעולת המפעל היא דרך משלח-יד או לשם השתכרות;
(2) אם מועבדים שם עובדים שכירים - יש למעבידם זכות גישה או זכות שליטה.
3. מפעלים מפורטים (תיקון: תשל"ד, תשמ"א)
ישנה רשימה מפורטת של מפעלים בפקודת הבטיחות לעבודה
סעיפים יוצאי דופן אשר גם כן נחשבים מפעלים
לגבי העסקת עובדי קבלן – אחריות בעל המקום ולא עובד הקבלן להתקין קווי חיים
4. כשאין העוסקים עובדי התופש (תיקון: תשל"ד)
(א) במקום שבו עובד אדם ברשותו של תופש המקום או לפי הסכם עמו בעבודה שהיתה עושה את המקום למפעל אילו היה אותו אדם עובדו של התופש, יראו אותו כמפעל לענין פקודה זו.
(ב) "תופס המקום", לענין סעיף זה - לרבות בעל המקום.
8. מפעל תחת כיפת השמים
אין חצרים יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהם תחת כיפת השמים.
9. חצרים של המדינה או רשות מקומית
(א) אין חצרים השייכים למדינה או לרשות מקומית או התפושים על ידיהן יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהפעולה בהם אינה דרך משלח-יד או לשם השתכרות
(ב) אין בניה ובניה הנדסית המבוצעת על ידי המדינה או רשות מקומית או בשבילן יוצאות מתחולת הפקודה משום כך בלבד שהפעולה בהן אינה דרך משלח-יד או לשם השתכרות.
10. (בוטל) (תיקון: תשל"ד)
11. תחולה על מפעלים דרך כלל
הוראות פקודה זו יחולו רק על מפעלים כפי שהוגדרו בפקודה זו, זולת אם יש בה הוראה מפורשת אחרת לענין זה, אולם הן יחולו על כל המפעלים כאמור אם אין כוונה אחרת משתמעת.
האם בכל מבנה שיש בו מסלול עם סכנת נפילה צריך להתקין קוו חיים? וגם אם תדירות ההליכה במסלול היא אחת לכמה שנים?
מומחים ממשרד התמ"ת מסבירים כי החוק מחייב להתקין קווי חיים קבועים במקומות אליהם צריכים להגיע עובדים יותר מפעם בשנה. בעיקר במקומות גישה לארובות ואו מכשירים חשמליים.
למרות זאת מפעלים רבים מתקינים קווי חיים במקומות בהם יש צורך בהערכות מוקדמת בכדי לעבוד בצורה בטוחה כגון גגות איסכורית וכ'ו, גם עם העליה לשם היא רק פעם בשנה לניקוי מרזבים או הכנה לחורף.
השיקול הינו שבעת הצורך עליה לגג יהיה צורך להתקין מערכת אבטחה כל שהיא ועדיף לעשות זאת מראש ולא תחת לחץ זמן ,כאשר יש נזילה בגג.
מדוע קו חיים צריך להיות מותקן בהשגחת מהנדס מכונות / אזרחי ?
קו חיים אינו מערכת אבטחה רגילה והכוחות הפועלים בעת נפילה גבוהים מאוד.
החוזק הנידרש מנקודות העיגון של קו החיים יכול להגיע ל 3.5 טון בעומס דינאמי ולכן בעת התכנון ולאחר ההתקנה נידרש המהנדס לאשר שחוזק נקודות העיגון של קצה הכבל אכן עומד בדרישות התקן.
מדוע חשוב להתקין מערכת עם תקן EN795 ולא להסתפק רק בקו חיים עם אישור מהנדס לקו החיים?
מהנדסים רבים אינם מודעים לקיום התקן לקווי חיים ולדרישותיו ועשויים לאשר קווים אשר אינם עומדים בדרישות התקן , לכן מומלץ לשכור את שירותיו של מהנדס הבקיא בתחום.
קווי החיים צריכים לעמוד בדרישות התקן לקווי חיים EN795
מיותר לציין את חשיבות העמידה בתקן, התקן נכתב על מנת לקבוע רמת איכות מינימאלית, וכשמדובר בחיי אדם חובה להקפיד על איכות זו.
בתקן מצוינים דרישות כגון :
התקנה של סופג אנרגיה אינטגרלי בקו החיים ( לא סופג אנרגיה אישי של העובד ).
שימוש במותחן בעל אינדיקטור למתיחות הכבל, על מנת שהכבל יהיה מתוח במידה הרצויה.
וכמובן נקודות העיגון של קצה הכבל ולאורך הכבל חייבות לעמוד בחוזקים הכתובים בתקן.
התקנה לפי הוראות יצרן, למה היא הכרח חיוני?
יצרני קווי החיים מעבירים הכשרות למתקינים ומסמיכים אותם כמתקינים מוסמכים של קווי החיים.
המתקינים עובדים עם טבלאות בהם מצויינים אורכי הכבל המותרים להתקנה בהתאם למרווח בין עיגוני האמצע ולמספר המשתמשים בו זמנית הצפוי על קו החיים. לפי טבלאות אלו נקבע גם החוזק הנדרש בנקודות הקצה של קו החיים.
בין היתר, ישנה גם טבלה אשר קובעת את השפיעה ( הבטן ) שהכבל יקבל בעת נפילה, יש לקחת נתון זה בחשבון ולתכנן את קו החיים כך שבמקרה נפילה של העובד הוא לא יחבט בחפצים שנמצאים מתחת לקו החיים.
מה היא תדירות הבדיקה של קווי חיים / נקודות עיגון ?
נתקלתי בהרבה ממוני בטיחות אשר בטוחים שהבדיקה התקופתית צריכה להיערך פעם ב – 5 שנים. ולא כך הדבר .החוק מציין שהבדיקה צריכה להיעשות בתדירות שקבע יצרן קווי החיים ובהעדר קביעה פעם ב - 5 שנים.
הרוב המוחלט של היצרנים דורשים שהבדיקה תבוצע אחת לשנה.
לגבי נקודות עיגון- בתקנה לעבודה בגובה לא מצויין לגבי בדיקה תקופתית של נקודות עיגון אך הוראות היצרן הן מסמך שקביל משפטית ולכן גם לנקודות עיגון, יש לבצע בדיקה תקופתית לפי הוראות היצרן שהם כאמור אחת לשנה
סוגי גגות קיימים והגדרות בחוק:
גג שטוח – גג ללא שיפוע שעשוי מחומר שאינו שביר ( לרוב בטון ), ללא מעקה בטיחות.
גג משופע / חלק – לרוב גג שבנוי מפח ( איסכורית ) .
גג תלול- גג ששיפועו עולה על 35 מעלות ולא ניתן לעמוד עליו ללא תמיכה בגלל שיפועו הגדול.
גג שביר – לפי התקנה לעבודה על גגות שבירים כל גג מבנייה קלה כולל פח (איסכורית ) ופנל מבודד הינו גג שביר. זו בררת המחדל עד שמהנדס בודק את הגג וקובע שאינו שביר לפי המרחק בין הפטות והאגדים, עובי הפח , כמות הברגים וכמובן המצב התחזוקתי של הגג.
ציטוט מהתקנה לעבודה על גגות שבירים (1986)
הגדרת חומר שביר:
"חומר שביר" - חומר לסיכוך גג שמבחינת חוזקו איננו בטוח לנשיאת משקלו של אדם, כגון: לוחות מאסבסט-צמנט, לוחות אקריליים או לוחות מחומר פלסטי אחר, זכוכית, לוחות בידוד, לוחות מתכת או לוחות אחרים שמחמת טיבם, איכותם או מצבם נעשו בלתי בטוחים;
